ביטוח זקנה הוא אחד מענפי הביטוח החשובים ביותר במערכת הביטוח הסוציאלי של המוסד לביטוח לאומי, והוא נועד להבטיח לתושבי ישראל הכנסה חודשית קבועה לעת זקנה. לקצבת זקנה על-פי חוק הביטוח הלאומי זכאי תושב/ת ישראל שהגיע לגיל המזכה בקצבת זקנה, ובלבד שהיה מבוטח פרק זמן כנדרש בחוק, ושולמו בעדו דמי ביטוח כחוק.

מכאן עלתה השאלה האם המוסד לביטוח לאומי אכן ביצע את המוטל עליו כחוק. לכן בדקנו את העניין ומצאנו כי כיום במדינת ישראל המוסד לביטוח לאומי מקשה על אזרחי המדינה לקבל את הקצבאות ההכרחיות להם, דבר שגורם לפגיעה בזכות לקיום רמת חיים בסיסית מכיוון שהקצבה הניתנת לאותם אזרחים קטנה יותר מההוצאות המינימליות הדרושות להתקיים ובנוסף לכך קושי זה פוגע בזכות לבריאות, מאחר שהקצבה לא מאפשרת תשלום לטיפולים רפואיים נחוצים. לכאורה, 'ביטוח לאומי' אמור לשרת את החולים, הפצועים והנכים, והמוסד, באופן תאורטי, נמצא בצד של החלשים. אך בפועל, מוצאים את עצמם אנשים רבים מתמודדים מול מערכת המציבה מכשולים בפני הקצבאות המגיעות להם. למרות שהמצב מוכר וידוע משרד האוצר לא מתערב דיו בנושא על מנת שהמצב ישתפר.

הנושא כבר עלה לדיון ציבורי מספר רב של פעמים, מישיבת הוועדה לפניות הציבור שנערכה בתאריך 18 לינואר 2016, נאמר בפרוטוקול כי: "הוועדה מקיימת את הישיבה הזאת בעקבות פניות שהגיעו מאזרחים ששילמו כל חייהם לחברות ביטוח פרטיות והחולים האלה הוכרו במוסד לביטוח לאומי כחולים סיעודיים, אך חברות הביטוח מתעלמות מקביעה זאת ומסרבות להעניק להם את ההטבות שלהן הם זכאים".

יתר על כן, נציבות תלונות הציבור אצל מבקר המדינה קובעת כי הביטוח הלאומי הינו המוסד שהישראלים מתלוננים עליו יותר מאשר גופים אחרים. בידיעת חדשות שפורסמה ב-18 ליולי 2016 בה רואיינו אנשים שלא קיבלו את המגיע להם מהביטוח, ציינו: "אני הולך ואני שואל ואני עומד בתור, בסוף מילה אחת- אנחנו בעיצומים"(מוחמד טבאש). בנוסף אומרת דקלה שטרן אם לילדה עם צרכים מיוחדים כי היא מרגישה שהגוף מספר אחד שצריך לעמוד לצידה(המוסד ביטוח לאומי) לא עושה את עבודתו "אין לי שום כלי מולו".

בעוד הדברים הללו, הדבר לא מונע מהמוסד לקחת כסף מאנשים חסרי יכולת. כפי שאתר האינטרנט כלכליסט מפרסם כי ביטוח לאומי הודה בגבייה לא חוקית של 25 מיליון שקל מנכים-שני גמלאים נכים הגישו תביעה ייצוגית נגד המוסד לאחר שגילו כי נגבו מהם דמי בריאות פעמיים - גם מהשכר וגם מקצבאות הנכות. לפי התביעה, עשרות אלפי נכים עובדים נפגעו מהגבייה הכפולה. המוסד: "מדובר בטעות מחשב". לטענת המוסד, טעויות מהסוג הזה מתרחשות מדי פעם בשל תקלות במחשבי המוסד, ובימים אלה הוא מבצע מחשוב מחדש כדי למנוע זאת. הבעיה היא שגם אם תקלות מתרחשות, אין מספיק מערכים שיאתרו את התקלה, לא בתוך ביטוח לאומי וודאי שלא בקרב האוכלוסיות המוחלשות שמקבלות את הקצבאות ולא בהכרח יודעות מהי גובה הקצבה הנכונה, מהם הניכויים המותרים וכדומה.

לסיכום, בסקירה זו הראינו כי למרות שהמדינה מחויבת להגן על בריאות אזרחיה, לדאוג למתן קצבאות מינימליות לאזרחיה ואף הקימה מוסד אשר יפקח על כך, הדבר למעשה לא קורה בפועל וכתוצאה מכך אזרחים רבים נפגעים ומתלוננים על אין הצדק המתרחש בגוף זה ואל אי יכולתם לארגן חיים בסיסיים ללא חשש למצב הכלכלי שלהם. להבנתנו, הדבר קורה כתוצאה מכך שאין פיקוח מסודר על יישום החוק ותיאום בין המשרדים המתאימים וכרגע לא ברור לאן נושבת הרוח והאם ינסו בכל זאת להקים גוף שיפקח על הציות לו, ולכן ברצוננו לבחון עוד היבטים של בעיה אזרחית זו ולנסות ולהביא לשיפור המצב.